אל מקאבל ( התמורה )

פי קירייה קריב מן תל -אביב כאן סאכן ואחד זלאמה מניח מותקעאד עזאבי, עאייש

בס לחאלו. אל זלאמה כאן איסמו ברוך, כאן מועלם שאטר פי מדרסה כתיר סנין.
ואחד מן אל איאם מתאכר פי אל ליל, ברוך מן תחותו סמע צוצה (רעש ), ניזל מן מתראחו ושאפ בינת עומרה מוש אכתר מן עשרה סנין , דוארת פי ביתו, וכלה ויסחה
אל תיאב ווישהא (פניה). ברוך צוה (א)לכהרבה (הדליק את החשמל) ואל בינת מדהושה בידה תהרוב , בס ברוך קאל לה, איסתני , בידי אחוכ מאעכ , אנא מוש חאטר (לא מסוכן) עוקעודי ואחכי , וילה אנא ראח אקרא אל בוליס מן אל שורטה.
טייב , אל בינת קעאדה קריב מן אל טאולה, וברוך ג'אב כובאית מיי ואישי אכל.
וטלב מינה תקול לו לייש עאיישה הייכ.  אל בינת קאלת לברוך:  איסמי נעימה
אנא יתימה ופקירה, אנא בס לחאלי, וסאכנה פי אל שארעה, אנא חרמיה ליאנו בידי אכל. אל סולטה אל מחליה בידה תסאכריני פי מואססה (מוסד) בס הונאכ כל יום
ד'רבאת וד'רבאת (מכות) ואנא יהרבתי לשארעה.  ברוך חאסס חראם עלא בינת
וקרר יסעאדה.  איסמעי , קאל ברוך: חאלי הון, אילי שוואי מסארי, תרוחי למדרסה
תסאכני הון ימכן תנג'חי.  ברוך עארף אל אאולד ושאפ אל בינת מניחה, בס לאזם 
עמליאת אנקאז (פעולת הצלה).  פי צבאח , ראח ברוך למכתב אל סולטה אל מחליה
וחאכ מעאהום. בעדיין ראח למדרסה וחאכ מעא אל מודיר.    בעד אושבוע ונעימה
כאנת תלמיזה מעא טיאב ג'דאד ונדיפה.  נעימה חאב כתיר אל דרוס וכל יום עימלת אל וזיפה וברוך שאפ כלו צחיח וכאן מבסוט.  בעד סנה  חאכ אל מודיר מן אל מדרסה מע ברוך וקאל לו אינו נעימה  תלמיזה שאטרהוכל אל מעלמין ואל תלאמיז מבסוטין כתיר מינהא.  היכ פאתו כתיר סנין ונעימה נג'חאת וצירת שאבה
חילווה ומורניה כבירה.   אל שע'ל כאנת פי אל דוולה וכמאן חארג' מן דוולה:
היכ נעימה צירת ע'אניה ואל נאס בידהם יסמעו צ'ותהא.  נעימה חאב ברוך כיפ כאנת אבוהא.  ברוך צירת חוטיאר דעיפ (חלש) ותפראן  ולאזם יסאכן פי בית ואלדיין (בית אבות) בס מפיש עינדו מסארי. נעימה ג'אב מסארי וברוך אל יום
סאכן פי בית ואלדיין מניח והו מבסוט.  כל יום אל ג'ומעאה ברוך עינדו דיוף.
 נעימה וגוזה ובינתה ואיבנה וכולהאם פרחאנין ןמבסוטין.קאל ברוך לנעימה:
נושכור אללה דיימאן ליאנו ניחנא כ'לצנו (הצלנו) ואחד אל תאניה…

בשכונה קרוב לתל-אביב גר אדם טוב, פנסיונר ,רווק , וחי לבד. שמו ברוך והיה מורה מוכשר בבית ספר שנים רבות.    באחד הימים מאוחר בלילה , ברוך ממיטתו שמע רעשים, ירד ממקומו וראה נערה שגילה לא יותר מעשר שנים מחפשת בביתו וכולה מלוכלכת , בגדיה ופניה. ברוך הדליק את האור והנערה נדהמה ורצתה לברוח, אך ברוך אמר לה חכי אני רוצה לדבר איתך, אני לא מסוכן , שבי ודברי או שאקרא לשוטר מתחנת המשטרה. טוב , הנערה התיישבה ליד השולחן וברוך הביא כוס מים ומשהוא לאכול, וביקש ממנה שתספר מדוע היא חיה כך.   הנערה סיפרה לברוך : שמי נעימה , אני יתומה ועניה, אני לבד בחיים וחיה ברחוב, אני גנבת כיאני רוצה לאכול.   הרשות המקומית רוצה לסגור אותי במוסד , אך שם כל יום מכות , מכות, ואני ברחתי לרחוב.   ברוך חש רחמים על הנערה והחליט לעזור לה.

שימעי אמר לה : השארי כאן , יש לי קצת כסף, תלכי לבית ספר, תגורי כאן ויתכן שתצליחי. ברוך מבין לנפש ילדים , וראה שהנערה טובה ,רק שדרושה פעולת הצלה.
בבוקר הלך ברוך למשרד הרשות המקומית ודיבר איתם . אחכ הלך לבית הספר ודיבר עם המנהל..   כעבור שבוע ונעימה הפכה להיות תלמידה עם בגדים חדשים, נקיה ואוהבת מאד את הלימודים.  כל יום הכינה את שעורי הבית וברוך ראה שהכל נכון והיה מרוצה. כעבור שנה דיבר מנהל הבית ספר עם ברוך וסיפר לו שנעימה תלמידה מוכשרת וכל המורים והתלמידים אוהבים אותה מאד.
כך עברו שנים רבות ונעימה הצליחה והפכה להיות בחורה יפה וזמרת גדולה. עבודתה היתה בארץ וגם בחוץ לארץ. כך הפכה נעימה לעשירה ותמיד כולם רצו לשמוע את קולה.  נעימה אהבה את ברוך כמו אב, וברוך היה כבר זקן חלש ומרושש
וצריך לשכן אותו בבית אבות, אך אין לו כסף לכך.. נעימה הביאה כסף ומצאה לו בית אבות טוב. ברוך חי היום בבית אבות והוא מרוצה.  כל יום שישי יש לברוך אורחים, נעימה ובעלה וביתה ובנה וכולם שמחים ומרוצים.  
אמר ברוך לנעימה : נודה לאלוהים תמיד כי אנו היצלנו אחד את השניה…